מכתב תלונה

מכתב תלונה

נציב תלונות הציבור של הרשות השניה שלום,

שמי אור ואני תלמידה במגמת תקשורת בתיכון בראשון לציון. רציתי לפנות אליך בנוגע לנושא הרווח בתקשורת הישראלית- הדרת נשים.

במהלך חיפוש קצר שערכתי באינטרנט שמתי לב לכמה מאפיינים בולטים בתקשורת הישראלית הנוגע לנשים בפרסומות, ייצוג של נשים בתקשורת כמנחות או נשות תקשורת וכו'.

רציתי להסב לתשומת ליבך כמה מקרים שראיתי בפרסומות:

1.    פרגמנטציה של הגוף הנשי- הצגת חלקי גוף מנותקים. לדוגמה:

2.  כבילה- פרסומות המציגות נשים כקשורות, או שחופש התנועה שלהן מוגבל בצורה פיזית כלשהי.

(פרסומת של חברת ctv שהוסרה מהאינטרנט).

3.   מגע כפוי- פרסומות המציגות גברים מפעילים כוח פיזי על נשים

1.    אלימות סימבולית- פרסומות המציגות נשים באסוציאציה של אלימות גם אם אין ביטוי לאלימות עצמה.

2.    אלימות פוטנציאלית- פרסומות המציגות נשים בסיטואציות המוכרות לצופים כמסוכנות בפוטנציה.

פרסומות הן משהו שאנחנו רואים, כל יום, בכל מקום, בכל אמצעי תקשורת. כולם נחשפים אליהן, וכולם מושפעים מהן. ולכן אני קוראת לעצור את התופעה, לא להעביר לשידור פרסומות שבהן נשים מוצגות כמוצרים, כ"שק איגרוף", כאובייקט מיני. כי כאשר תופעה כזו מוצגת בטלוויזיה או בשלטי חוצות, מה שאנחנו רואים, מה שאנחנו נושמים, ממה שאנחנו שואבים השראה, זה נותן לתופעה הזו לגיטימציה. וזה לא צחוק, זו אלימות. 

תיק תקשורת

תיק תקשורת

1.    הנושאים שהוצגו בכתבה היו:

-         פרשת איילת זורר: איילת זורר שימשה כפרזנטורית של חברת "גולברי" במשך 11 עונות. חברת גולברי טוענים כי בזמן האחרון צורת פניה השתנו בעקבות מצבה הרפואי שלא מצוין בכתבה, ולכן הם יפסיקו להעסיק אותה. כתוצאה מכך הם החתימו על אותו החוזה את אסתי גינזבורג, שצעירה ממנה בשני עשורים לפחות. איילת זורר הגישה תביעה על סך חצי מיליון ₪ על כך שלא סיימו את החוזה שלה שנחתם לעוד שנתיים. היא טוענת כי מלהקי "גולברי" לא הסתפקו בלפטר אותה, אלא גם פגעו בשמה הטוב.

-         פרשת זיהום האוויר בחיפה: בעקבות מחקר שנערך בחיפה לאחרונה, הודלפו מספר ממצאים חלקיים על ידי התקשורת, ולפיהם התינוקות בחיפה נולדים עם קוטר ראש נמוך יותר, וששיעורי הסרטן גבוהים יותר כתוצאה מזיהום אוויר גבוה, בגלל ריבוי המפעלים הפטרוכימיים באיזור. התרעומת מצד חיפה הייתה שרק נתונים חלקיים מהמחקר פורסמו,

ולפיכך הממצאים "עוותו" והציגו את העירייה באור שלילי.

2.    פרשת איילת זורר: אחת הטענות שהוצגו בנושא היא העובדה שכדי להצליח התחום התקשורת נשים צריכות להיות גם יפות וגם צעירות, ולעומת זאת גברים יכולים להיות מבוגרים יותר, ויפים פחות (אריאנה מלמד).

הטענה השניה שהוצגה בנושא הייתה שהסיבה שלא מוצגות נשים מבוגרות בכלי התקשורת היא בעיקר כי לפני שלושים שנה היחס של נשים- גברים היה שתיים לעשר, ולכן אין נשים שהתבגרו ביחד עם התקשורת, ובעקבות זאת הן לא מוצגות כיום. בנוסף הוא טוען כי אם המגישות של לפני שלושים שנה היו מספיק דעתניות, חכמות ובקיאות בתקשורת בארץ, 2 הנשים האלו מתוך בעשר היו שורדות בתקשורת כיום (משה שלונסקי).

הטענה השלישית שמוצגת בדיון זה היא שבכלל לא מדובר האם הייתה לנשים אמירה או שהאם נשים הן יפות או לא, אלא שמדובר על כך שגם נשים לא יכולות להיות יפות מדי. משום שכשהיא עברה מעולם הדוגמנות לעולם התקשורת היא ספגה הערות מעליבות, וביטויים כמו "מה הדוגמנית הזאת מתרוצצת לי בין הרגליים" וכו'. (ליאת רון).

הטענה האחרונה שהבנות העלו היא שברדיו ישנן הרבה יותר נשים מבוגרות, ומשום שלא רואים אותן הן יכולות להשתתף בתוכניות רדיו.

3.    דעתי האישית נושא היא שבהחלט צריכים לתת מקום ליותר מגוון של נשים וגברים להופיע בכלי התקשורת, משום שצריך להיות ייצוג נרחב של האוכלוסיה בישראל. בישראל האוכלוסיה מחולקת לסוגים שונים של אנשים, צבעים שונים, דעות שונות וכו', ולכן לא הגיוני ביראו בטלוויזיה רק סוג אחד של נשים- לבנות, רזות, יפות, בעלות שיער חלק וצעירות. לעומת זאת ניתן לראות כי בתקשורת ישנו מגוון יותר גדול של גברים, בגילאים שונים, גזעים שונים וכו'. לפי דעתי הבעיה היא לא נשים הן חכמות פחות ולכן הן לא מופיעות בטלוויזה, אלא כי הן עוברות סינון לפני שניתנה להן בכלל ההזדמנות להראות את יכולתיהן, וזוהי תופעה שצריכה להיפסק.

כתבה

כתבה מתוך העין השביעית:

http://www.the7eye.org.il/154831

הבעייתיות המוצגת בכתבה היא מקרים שבהם הכתב או המסקר נמצא באירוע מסכן חיים כלשהו, והוא לא מתערב במה שקורה אלא נשאר לסקר מהצד. בגדול הכתבה דנה על התנגשות של עקרונות בתקשורת- עיקרון האובייקטיביות מול קריאה לעזרה והתערבות במתרחש מקרה הצורך, וחופש הביטוי אל מול ביטחון המדינה.

כתבה זו פורסמה לאחר גל הטרור שהתרחש בפריז, מספר בני ערובה שהתחבאו בתוך מכולת שכונתית סוקרו על ידי התקשורת הצרפתית, כך שמקום מחבואם נחשף והם נחשפו לסכנת חיים ממשית.

כתבה זו יכולה להשפיע על כלי התקשורת כך שהכתבים יוכלו להסיק מכך שהם צריכים להיות יותר זהירים בנוגע לפרסום פרטים בתקשורת, או שהכתבים יתעוררו וישימו לב שהם צריכים לעשות שיקולים בינם לבין עצמם לפני התערבות במאורע, משום שכל מקרה לגופו.

פרסומת 2

פרסומת זה עוברת על הכלל: 

מתוך תקנון האתיקה המקצועית של העיתונות של הרשות השניה

כלל זה מתייחס לאפליה של קבוצה מסוימת באוכלוסיה כנגד קבוצה אחרת. בפרסומת זו לא אומרים באופן מפורש כי הילד בעלת בצבע העור הכהה היא לא שווה לילדה בעלת צבע העור הבהיר, אך משתמע מהמשפט "למה אמא שלך לא שוטפת אותך בסבון פיירי?" שהילדה בעלת צבע העור הכהה 'מלוכלכת', שווה פחות, לא הגיינית.

מי שעשוי להיפגע מההפרה הנ"ל הוא כל אדם בעל צבע עור כהה, משום שהוא ירגיש פחות שווה מבעלי צבע העור הבהיר.

הייתי מציעה למחוק את הפרסומת הזו ולפצות את כל מי שנפגע מהפרסומת, ואפילו להציע להם פיצוי על חשבון החברה או לתת חברה קנס כספי. 

פרסומת 1

https://www.youtube.com/watch?v=qsmzlm-odwA

פרסומת לאגאדיר

הפרסומת עברה על הכלל:

מתוך תקנון האתיקה המקצועי של העיתונות של הרשות השניה

בכלל זה מתואר מצב שבו תתפרסם פרסומת שבה מתנהגים לאדם אנושי כחפץ או חיה, ובמצב זה הפרסומת תוסר מהשידור. כלל זה מתקשר לפרסומת של אגאדיר משום שבפרסומת מוצגת בחורה צעירה ליד אדם מבוגר, וכתוב rich taste. זאת אומרת שהיא איתו רק בגלל הכסף שלו. הבחורה בפרסומת מוצגת כנצלנית, גולד דיגרית והיא בפרסומת רק כדי לשמש כתכשיט.

נשים עשויות להיפגע מפרסומת זו וההפרה של כלל האתיקה הנ"ל משום שהפרסומת מציג אותן באור שלישי, כנשים שרק מחפשות כסף. ובנוסף, האישה שמשתתפת בפרסומת כמובן לא מדברת, היא חסרת דעה ורגש. הייתי מציעה להוריד את הפרסומת מהמסכים, ולפרסם התנצלות כלפי כל הנשים שנפגעו מהפרסומת.

מאמר 2

    כתבה זו מתארת אירוע שבו בזמן חתונה פגעו שני טילים באזור האירוע. כתבה זו מספרת על אירוע שהתרחש בתימן, שבו 131 אנשים נהרגו. 

1.      במסמך נקדי מצויין כי יש להימנע משימוש המילים כגון משבר, טווח, מרחץ דמים וכו'. בכתבה זו הכותרת הראשית היא "מרחץ דמים:..." כך שרק מקריאת הכותרת ישנם אנשים שיזדעזעו.

2.      לפי דעתי הפרה זו הייתה משום שלא כל העיתונאים עוברם הכשרה מקצועית ולא כולם יודעים את חוקי האתיקה העיתונאית. בנוסף יש סיכוי בגלל שישנה תחרות בין עיתונים שונים ישנה רשלנות כתוצאה מהרצון לפרסם את הידיעה כמה שיותר מהר.

3.      ההשפעה שיכולה להיות להפרה זו היא זעזוע ותלונה של הקוראים.ישנם קוראים שנושא זה הוא טריגרי כלפיהם ולכן קשה להם לקרוא את צירוף המילים  "מרחץ דמים" . השפעה זו היא השפעה בינונית משום שלא כל הקוראים יתלוננו ויושפעו מכותרת זו, אך ישנם קוראים שכן והם יתלוננו ויאבדו אמון במערכת זו.

4.      מי שיכול לחייב את הגוף להודות בטעותו הם אתרים כגון העין השביעית משום שאף גוף אחר לא עוסק בעיתונות מקוונת אלא רק בשידור טלוויזיוני. 

מאמר 1

מתוך עיתון "דה מרקר"

1.      בעיתון דה מרקר פורסמה ידיעה על ניידת משטרה בדובאי שהיא לא אחרת מפורשה (לפי הכותרת), אך בתמונה צולמה ניידת של פרארי ומלווה בתיאור שבו כתוב שהמכונית היא של למבורגיני.

ד  דיוק ואמינות: 

מתוך מסמך נקדי

-סעיף זה נלקח מתוך מסמך נקדי. סעיף זה מדבר על דיוק הפרטים המפורסמים בתקשורת, ואמינותם. זאת אומרת שכל כתבה שמתפרסמת באמצעי תקשורת כלשהו מחוייבת לעבור בדיקה מקיפה של הפרטים המוצגים, ובדיקת אמינות ותיאום פרטים.

1.    -  סביר להניח שהפרה זו התקיימה בשל מהירות לפרסם את הכתבה, רשלנות של הכתב ומשום שאין הכשרה מסודרת, לא כל הכתבים מכירים את תקנוני האתיקה ולכן הם לא פועלים לפיהם.

2.    - ההשפעה שיכולה להיות על הפרה זו היא השפעה בסדר גודל בינוני. פרסום כתבה זו יכולה להשפיע על חלק קטן מהאוכלוסיה, החלק של האנשים שקוראים את הידיעות החדשותיות בקפידה ובעלי שכל בריא. אנשים ששמים לב לפרטים ולטעויות. הפרה זו יכולה להשפיע גם על מערכת העיתון משום שטעות זו יכולה לגרום לזלזול במערכת ואי אמינות.

3.     - הגוף שיכול לחייב את הכתב\ מערכת העיתון להודות בטעות הוא רשות השידור משום שהם אחראים על מסמך נקדי ועל ההפרות.